החִדקוניות הבוגרות
החרקים הבוגרים הם "טייסים" מצוינים ומסוגלים לעוף למרחקים גדולים. הם יכולים להתיישב גם בעצים בריאים, אך מבכּרים לתקוף דקלים חלשים או נגועים על ידי חרקים אחרים.

התפשטות המַזיק גורמת להצהבתן ולנבילתן של כפות הדקלים, וזו עלולה להוביל למותו של הדקל הנגוע. ראשונה תיפגע ותיפול צמרת העץ, ואחריה הענפים שמתחתיה, מחלקו העליון של העץ ומטה. התסמינים העיקריים, ובהם אובדן צמרת העץ או נבילת הֶעָלים מתחתיה, בדרך כלל גלויים רק זמן רב לאחר שעץ הפך נגוע. עד שהתסמינים החיצוניים האלו נצפים, הנזק בדרך כלל קשה דיו כדי להמית את העץ, והם מעידים על נוכחות של שישה חודשים או יותר של המזיק בעץ. כאשר בעץ ישנה אוכלוסייה גדולה של זחלים, ניתן לשמוע את נבירתם בהצבת האוזן על גזע העץ. לעיתים משתמשים במכשירים להאזנה (כגון מסכת) או בכלבים שאומנו לזהות את ריח הזחלים או את ריח ריקבון הגזע כדי לזהות אוכלוסייה קטנה יחסית של המזיק בעץ.

המניעה
החדקונית מעדיפה להטיל את ביציה ברקמות הרכות של העץ, הריח הייחודי המופרש מהגדם לאחר הגיזום גם הוא מושך את החרק. ולפיכך כדי להפחית את התפשטות הנגע מומלץ שלא לגרום נזק מכני לצמחים. גיזום עלים מתים או ישנים עשוי לצמצם את התופעה. הזזת חומר צמחי כגון קליפות ישנות ועלים מתים ונגועים לאזור שאינו נגוע, אסורה.

טווח הפעולה של החדקונית
ישנם דיווחים שחדקונית הדקל האדומה תקפה כבר כ-19 מיני דקל בעולם. אף שהחדקונית נצפתה לראשונה בעצי קוקוס בדרום מזרח אסיה, היא השיגה דריסת רגל משמעותית בעצי תמר בשני העשורים האחרונים בכמה מדינות במזרח התיכון, ולאחר מכן הרחיבה את האזור המחיה שלה לאפריקה ולאירופה. נראה שהתפשטות זו אירעה בגלל מעבר חלקי עצים נגועים לאזור לא נגוע. החדקונית נצפתה ב-15% מהמדינות המגדלות קוקוס ובמחצית מהמדינות המגדלות תמרים.

החדקונית בישראל
בישראל התגלה המזיק לראשונה ב-1999 במטעי תמר בצפון ים המלח. מאז הוא התפשט מאזור אילת, דרך הערבה, בקעת הירדן ועד לאזור הצפון. בשנת 2010 פרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוראות להתמודדות עם המזיק. למרות רעילותו הנמוכה יחסית ליונקים, אסור לאכול מפרי עץ שטופל בחומר .

בנהריה, בקריית מוצקין, בחיפה ובראשון לציון כבר נכרתו עצים מתים מחשש לנפילה פתאומית על מכוניות או על עוברים ושבים. עצים רבים נפגעו מיבנה ועד גדרה. ב-2016 נאלצה עיריית ראשון לציון לכרות את שדרת הדקלים המפורסמת בגן המושבה אחרי שרוב העצים נפגעו על ידי החדקונית ב-2014.

ב-2015 ו-2016 החלו ערים בשרון בטיפול מונע נגד המזיק בדקלים שבשטחים הציבוריים, ובסילוק עצים מתים, ויצאו בקול קורא לתושבים לטפל בדקלים בחצרות הפרטיות.

בשנת 2021 זוהו חדקוניות הדקל מתות וחיות ביישוב מצפה יריחו השוכן סמוך לירושלים.